ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

בתחילת חודש יולי יחל חודש הרמדאן, למעלה ממיליון ישראלים יציינו את חודש רמדאן בצום, בתפילה ובסעודות אפטאר (סעודת שבירת הצום). אף כי הרמדאן הינו אירוע משמעותי לכחמישית מאוכלוסיית המדינה, הרי שרק מיעוט מקרב הציבור היהודי מכיר את תכניו, מנהגיו, וחשיבותו לאוכלוסייה המוסלמית.  במטרה להגביר את מודעות הציבור היהודי לתרבות הערבית בכלל, ולמשמעות הרמדאן במיוחד, ולמען העמקת הקשר עם הציבור הערבי בישראל, פעמי גליל - מציעים סיור מיוחד להיכרות עם אווירת חודש הרמאדן ועוד ביום הכי מיוחד שיש בשנה - לילת אל קאדר! בשביל המאמין המוסלמי,  לילת אל קאדר,  הוא לילה של אהבה לבורא וליקום. הוא הלילה שבו נקבע גורלו של המאמין במסגרת צום הרמאדן. בלילה המיוחד הזה שכולו כאמור, אהבה ונתינה לזולת. נוהגים להרבות בתפילה ולתת צדקה ולכן הרחוב והמסגדים שוקקי חיים לאורך כל הלילה... נצא לסייר בנצרת ונכיר את מצוות צום חודש רמאדן, לעת ערב נעלה לתצפית מרשימה סמוך לכנסייה הסליזיאנית (כנסיית ישוע הנער) ומשם נרד במדרגות לעבר אזור השוק והמסגד הלבן... פעמי גליל מציעים לכם הצצה חד פעמית לרחובות העיר בלילה מיוחד וגו...

גם אם בחוץ אין שקט והשמיים קודרים אנחנו ב''פעמי גליל'', בוחרים להסתכל על מה שאנחנו רוצים לראות ועל מה שטוב לנו... ''וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים... וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה... שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב וּמָה הָאָרֶץ... אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ-- הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הָאָרֶץ... הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים''. זכריה הלוי - מורה דרך מוסמך

בכל פעם שאני נכנס לכפר המקסים הזה, התענוג מתחיל בהליכה שקולה ומדודה... בכל מקרה כדאי לדעת שבגוש חלב טיול מתחיל תמיד בטיפוס למרומי הכפר (כנסיה, תצפית) או בירידה לכיוון הנחל... (ביה''כ העתיק ונחל גוש חלב) לכפר יש שלושה שמות מוכרים: גוש-חלב שהוא שמו העברי הקדום, אל- ג'יש בערבית וג'סקלא ברומית. למה גוש חלב? יש אומרים שהשם מצביע על דשנותו של המקום, אחרים מצביעים על אדמת החרסית הלבנה שרואים מסביב לכפר כמקורו של השם, אך אין ספק שיותר מכל ידוע הכפר, בכרמי הזיתים והשמן המשובח, אז כמו היום. איכות הכרמים שבמקום, הם כנראה המקור הראשוני לשם... הכפר היהודי התפרסם בשמן הזית שאותו סיפקו לבית המקדש. בימי המרד הגדול היה זה מקום מושבו של יוחנן מגוש חלב ממנהיגי המורדים. היו  עוד כמה ניסיונות של התיישבות יהודית חוזרת במקום, כך למשל בתקופת המשנה והתלמוד, גם במאה ה-11 ואפילו בשלהי המאה ה-19, אך כולן לא החזיקו מעמד. בתחילת המאה ה-18 התיישבו בו נוצרים מרוניתים שהגיעו מלבנון. ב-1948 הצטרפו אל הכפר עקורי בירעם, שעדיין מצפים לשוב לאדמתם וכן כפריים מוסלמים מכפרי הגליל העליון. יוספוס פלביוס  ...

כי תצא בדרך אל איתָקָה שְאַל כי תֶאֱרַך דרכך מאוד מלאה בהרפתקאות, מלאה בדַעַת אל תירא את הלַסטריגונים ואת הקיקלופּים  אל תירא את פוסידון המשתולל. לעולם לא תמצאם על דרכּךָ  כל עוד מחשבותיך נישאות, ורגש מעולה מפעים את נפשך, ואת גופךָ מנהיג. לא תיתקל בלַסטריגונים ובקיקלופּים ולא בפוסידון הזועם, אלא אם כן תַעֲמידֵם לפניךָ נפשךָ. שְאַל כי תֶאֱרַך דרכך מאוד כי בּבְקָרים רבּים של קַיץ תיכָּנס  בחֶדווה, בִּפליאה רבה כל כך  אל נְמֵלים שלא ראית מעולם. בתחנות מסחר פיניקיות תעֲגון תקנה סחורות משובחות לרוב, פנינים ואלמוגים, ענבר והַבְנֶה ומינים שונים של בשמים טובים. עליךָ לבקר בהרבה ערי מצרים ללמוד, ללמוד מאלה היודעים. וכל הזמן חֲשוב על איתקה כי ייעודך הוא להגיע שָמָה אך אל לך להחיש את מַסַעֲךָ מוטב שיימָשך שנים רבות. שתגיע אל האי שלך זָקֵן עשיר בכל מה שרכשת בדרך. אל תצַפּה שאיתקה תעֲניק לך עושר. איתקה העניקה לך מסע יפה אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך, יותר מזה היא לא תוכל לתת. והיה כי תמצאנה ענייה - לא רימְתָ אותך איתקה וכאשר תשוב...

לפי האגדה כאשר המבול הגיע לחופי עכו. ציווה עליו אלוהים ''עד כה תבוא ולא תוסיף''! ייתכן שמשם נלקח השם עכו בעברית. לפי המיתולוגיה היוונית כאשר הרקולס היה בדרכו חזרה מהקרבות שניהל באזור. הוא מצא בעיר עשבי מרפא לכן קרא לעיר עכא, פירוש השם הוא: רפואה! כך הוא כך, יצאתי לעכו לפני מספר שבועות עם קבוצה מעורבת של יהודים וערבים, שתי הקבוצות היו של מורים מבתי ספר בגליל המערבי. את הסיור התחלתי כמנהגי, מעל החומות של עכו בסריקה על עכו העיר, התפתחותה ומיקומה ההיסטורי והגאוגרפי. אחר כך נכנסנו לתוך סמטאות העיר העתיקה. עצירה ראשונה הייתה בבית הכנסת של הרמח''ל. ושם סיפורנו, כמו מתוך האגדות מתחיל... חמור על רקע כנסיית סנט ג'ון בעכו. צילום: זכריה הלוי ''אום עלי'', אחת המשתתפות מקרב הקבוצה הערבית. על פי מראה דמותה נראתה כמו מוסלמית הדוקה, לראשה היה כיסוי ראש מלא שהותיר רק את פניה חשופות. היא גוללה בפנינו את סיפורו של הרמח''ל היהודי, בצורה כזאת כפי שאיש מעולם לא שמע! הגבאי שפתח עבורנו את בית הכנסת נותר המום. יצאנו משם ופסענו בכיוון השוק. הלכנו אחרי ...

הערה חשובה, לפני שמתחילים! את ה''נקודה'' כדאי לקיים בתוך המצודה, סמוך לשרידי המגדל הצפון מזרחי מבט מצפון אל המצודה. צילום: זכריה הלוי מיצד עתרת: הקיר הצפוני. צילום: זכריה הלוי, פעמי גליל מיצד עתרת: נקודת השבר. צילום: זכריה הלוי, פעמי גליל מיצד עתרת: פנים המצודה סמוך למגדל הצפוני. צילום: זכריה הלוי מבט מצפון לכיוון גשר בנות יעקב והדרך לכיוון דמשק. צילום: זכריה הלוי נחל הירדן למרגלות המצודה. צילום: זכריה הלוי, מורה דרך מוסמך השנה 1178. תסתכלו סביבכם, איפה אנחנו נמצאים? צפונית מזרחית לנו זהו גשר בנות יעקב, הר כנען ובהמשך, העיר צפת, עם הגב אליכם. דרומית מכאן, העיר טבריה. זאת אומרת, כל זה (מראה עם הידיים) מרחב צלבני! מאחורי זורם נהר הירדן, מכאן הוא מתחתר ונופל בדרמטיות מגובה של 70 מ' מעל פני הים, עד לצפון הכנרת... שמח לקראת המפגש בין נהר לים. הגבעות של רמת הגולן, הם כבר חלק מהמרחב של האיובים המשתרע בין דמשק וקהיר. עכשיו, מה קורה כאן? שימו לב בכל בוקר האבירים הטמפלרים עשו את דרכם מצפת הנה, כדי להתפרנס. בכל בוקר הם ה...

נצרת, על שמונים אלף תושביה, היא העיר הערבית הגדולה בישראל. מהווה ללא ספק את אחת מערי המורשת החשובות והמעניינות בארץ! יש בה חפירות ארכיאולוגיות מרתקות המלמדות על ההיסטוריה העתיקה ורבת המאורעות והיא גם משמשת מוקד דתי חשוב לצליינות הנוצרית אז איך זה שעד עכשיו הישראלים ובראשם משרד התיירות, התעלמו ממנה? חלון למציאות אחרת שוק נצרת:  השוק (בחלק העליון של רחוב קאזה-נובה המתפצל מרחוב פאולוס השישי שבמרכז העיר) פתוח משעה 08:30 ועד חשיכה בימים   שני, שלישי, חמישי ושישי . ברביעי ושבת הוא נסגר מוקדם יותר. ביום ראשון סגור! מה יש בו בשוק הזה? או נכון יותר לשאול מה אין בו. הכל - ובגדול. ביקור בשוק מזמן מפגש מרתק עם בעלי מלאכה קטנים,  כמו מתקן פרימוסים או סנדלר הרכונים על משטח העבודה שלהם כאילו הזמן עצר מלכת, לצדן של נשים מהכפרים בסביבה המציעות תוצרת חקלאית בלאדי. מסביב יש בתי קפה קטנים, חנויות תבלינים שבהן טוחנים קפה ריחני ומאפיות שהריח העולה מהן מסוגל למוטט כל שומר דיאטה. לכל אלה מצטרפים תיירים וצליינים רבים המגיעים לעיר הקדושה לנצרות ומוסיפים לשוק אווירה ססגונית בינלאומית. ...

מעיין נון נמצא למרגלות הישוב מגדל. המעיין שימש כמקור מים עבור תושביה היהודים של מגדל נון בימי בית שני. המקום מומלץ מאוד. גם למנוחה קלה למי שבא מהמרכז ורוצה בדרך לעצור ולשכשך רגליים, או לתת לילדים לרוץ קצת ולהרגע... אגב, לאחרונה שמתי לב שהאזור שוקם ע''י קק''ל ומנהלת הכנרת. לאחר השיקום באזור החלו ביישומה של  תכנית חינוכית מקסימה בשם "שומרי הנחל" . התכנית פועלת בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומתנ״ס המושבה מגדל. בתכנית נכללים אימוץ המעיין ופרוזדור הנחל לכינרת תוך לימוד, מחקר, פעולות חווייתיות פעולות שיקום והסברה. איזה יופי. עוד... למפת קבוצות שומרי הנחל בגליל העליון קישור לאתר מעיין נון   צילום: זכריה הלוי, מורה דרך מוסמך

תכירו, זה שושו. השועל הזה מסתובב אצלנו בקיבוץ כבר הרבה זמן. לא ברור למה החליט המסכן לוותר על הפרווה שלו, אולי זה הקיץ, כי חם... אולי זה סתם כדי לומר. הוא מזכיר לי משל עתיק ונושן שרובכם מכירים. מעשה בשושו השועל שמצא כרם גדוש בענבים טובים ומשובחים, אך מגודר מכל פינותיו. הקיף שושו את הכרם עד שמצא פתח זעיר בגדר. ביקש להיכנס דרכו ולא הצליח. חשב בינו לבינו שושו הרעב והחליט מה יהא עליו לעשות. צם שלוש יממות עד שגופו כחש מאד. תסתכלו עליו, תראו כמה כחש... ברוב שמחתו נכנס פנימה אל הכרם דרך הפתח הזעיר, ואכל ככל שהיה יכול עד שבטנו כמעט התפקעה. רצה השועל לצאת ולא יכול היה. מה עשה? חזר וצם שלוש יממות עד ששוב כחש גופו. ועל כך נאמר, כשם שנכנס רעב לתוך הכרם כך יצא ממנו רעב, בדומה לנאמר בפסוק "כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא" (קהלת ה י"ד). עכשיו תודו, ששועל בלי פרווה הוא בהחלט סיפור טוב. את המשל הזה כמעט כלשונו, העתיקו לתוך משלי איזופוס . קהלת רבה - מהדורת אינטרנט

אוגוסט מתקרב וקרוב לוודאי כאשר תסתכלו בסוף החודש על חשבון המשכורת שלכם, תופתעו לגלות סעיף מוזר שאומר: על חשבון דמי הבראה.  אכסניית קיי, נהריה. צילום: זכריה הלוי העיר צפת תמיד נחשבה ליעד מבוקש עבור הפועלים מה זה דמי הבראה? חוץ מהגדולים, נדמה שאף אחד לא זוכר. עיתון הארץ, מביא כתבה יפה, שמזכירה לכולנו איך פעם נהגו לתת מספר ימי הבראה לפועלים. פעם החופשה השנתית הייתה גם אחת הפריווילגיות הבסיסיות שהעניקה ההסתדרות לחבריה. זה היה ביטוי ישיר למדיניות הרווחה ומעין ניסיון לא-מוצהר לשלוט גם בזמנו הפנוי של הפועל. לא תמיד היו תנאי האירוח מושכים במיוחד. חדרים מצומצמים ונזיריים המסודרים במבנה רכבת ארוך עם שירותים משותפים בקצה המסדרון, מיטת סוכנות לא נוחה וארון עץ בסיסי שבדרך כלל היה נותר נעול. אבל הרי לא בשביל עיצוב הפנים היו הפועלים יוצאים להבראה. "הלוגיקה הייתה שאני יוצא מהעיר אל הנוף כדי לראות דשא ופרחים", נזכר פליישר, "הגינון היה ברמה מאוד גבוהה. בימים ההם גם לא הייתה בעיה של בצורת, מים היה כמה שאתה רק רוצה ואת המדשאות והעצים השקו בשפע כל יום. וחוץ מזה, מי ב...

בזמן האחרון יצא לי לטייל בעיר ולהבין את טבריה. אני בטוח שכל מי שנוחת מהמרכז ישר לתוך מי הכנרת הצלולים, פולט את המשפט האלמותי של הגשש החיוור : ''אח, טבריה, טבריה, לו רק היית צפת''. האמת שטבריה לא צריכה להיות או להידמות לכל עיר אחרת. טוב שתישאר ככה, כמו שהיא, טבריה. טבריה שאני מכיר, היא עיר מדהימה עם אנשים יפים באמת.בכתבה שצירפתי נדמה שהעיר מתחרדת והולכת פייפן... אז חבר'ה, בבקשה... נא להירגע! העיר שהייתה מפעל הבנייה החשוב ביותר של הורדוס אנטיפס ולמאות שנים אחריו גם של דאהר אל עומר , נחשבה לאורך השנים כאחת מארבעת ערי הקודש של ארץ ישראל, אליהן נשאו עיניים בכמיהה. טבריה היא הרבה מעבר למה שרואים בעין. יופיה סמוי מן העין. צריך לגלות אותה. לאט לאט, לא בבת אחת. כמו במעשה אהבה. אגב, זה מה שאנחנו משתדלים לעשות בפעמי גליל. לגלות לכם את הידוע. את מה שחשבתם שאתם מכירים. את מה שאולי חשבתם... אח... טבריה, טבריה. בית ספר אליאנס, טבריה. צילום: זכריה הלוי, מורה דרך מוסמך, פעמי גליל עוד בנושא: ללמד את דאהר אל עומר : מתוך הבלוג של יניב מוהר ללכת אל המים כתבה מאת...

 הירדן 1 סוף השבוע האחרון (סוף דצמבר 2012) הירדן זורם בשצף קצף שלא נראה כמותו מזה זמן רב. כל האזור, מכפר הנשיא ועד כרכום נראה ירוק... כמו בסקוטלנד! להתפעל מיופי הבריאה - ללא מילים! גשם חזק ושבת רטובה שיא של משקעים חדש ועוד לא הגענו לשיא החורף. לכתבה בוואלה - לחצו כאן! הירדן 2 נהר הירדן כולו באורך של 250 ק''מ שזורם ממפגש הנחלים באזור שדה נחמיה וממשיך לכנרת ועד ים המלח. כולנו ראינו מסביב לעולם נהרות הרבה יותר גדולים ומרשימים... אבל עם כל הצניעות, בירדן יש שמונה קילומטרים מדהימים! הירדן שלנו כמו שכל אמא פולניה אומרת על הבן שלה, ''הוא מיוחד'', unlike any other, ממש כך. מנקודות התצפית היפות של רמת כורזים, הכי טובה לדעתי, היא התצפית בכפר הנשיא שממנה אפשר לראות שהנחל פחות או יותר מאזור גשר בנות יעקב, הופך לצר ומתכנס בין גדות הרריות.  מהאזור שבין קיבוץ גדות ועד הכנרת, נוצר מפל גדול שנופל מגובה 200 מ' וזורם במסלול צר ומפותל לאורך 6 ק''מ בלבד עד לכנרת... שהיא בגובה מינוס 200 מ'. הנהר הצנוע הזה בנפילתו מהאזור הגבוה  סוער ומקצ...

לא להאמין אבל באמצע שנות ה-30 של המאה שעברה היה בתוך נתניה קיבוץ של השומר הצעיר. בעצם לא קיבוץ אחד. שני קיבוצים! עדות לכך נמצאת במבנה דו-קומתי תמים ששרד על החוף (בתמונה)   ממנו היו מסמנים לספינות המעפילים אם ה''כלניות'' בסביבה. אור שדלק בחדרים מסוימים, סימן סכנה! לא להתקרב לחוף! הקיבוץ קיבל 16 דונם מאדמות קק''ל וחברי הגרעין ניסו את כוחם בחקלאות. חלקם השתלבו בעבודות קטיף במטעי ההדרים הרבים שהיו בסביבה. כאשר תמו שעות העבודה המפרכות בפרדס. בשעות ''הפנאי'' בלילה בלילה... ירדו חברי הקיבוץ הצעיר מרכס הכורכר לחוף סירונית הסמוך, כדי לסייע לספינות המעפילים. מצפון ומדרום לחוף היו מפקדות בריטיות והבריטים כנראה העדיפו להסתכל על הנתנייתיות העבריות מאשר לחפש ספינות הזויות ורעועות בחושך, סמוך לחוף. ליד הקיבוץ נבנה בשותפות עם עין התכלת מגדל מים. את המים קיבלו החלוצים בעזרת צינור ממה שהיום נקרא, ''בית הבאר''. בהמשך, כשנזקקו ליותר אדמות, הוצע לחברים על ידי המוסדות המיישבים לעבור סמוך לאדמות הכפר ברייר,  דרומית למג'דל (אשקלון) . החבר'ה הת...

1. עצור! גבול לפניך - (עם הקבוצה אפשר לעמוד בצל במגרש החניה בין בית המכס לתחנת המשטרה). פעם... מסע לארץ ישראל היה כרוך בסיכונים רבים!  האנשים שעברו כאן בתקופה שבין המלחמות. השאירו הכל מאחוריהם באירופה, כמו גם במקומות אחרים משם הגיעו יהודים ארצה . בדרך לא דרך, הם עלו ארצה, לפלשתינה. אותם אנשים נעו על הציר שעבר כאן, מצפון לדרום. מהנמל של ביירות לכפר גלעדי ומטולה או מדמשק דרך גשר בנות יעקב עד הנה. כל הדרכים הובילו ל ראש פינה , אם מושבות הגליל. הצומת שהייתה למרגלות הכפר ג'עונה , נקראה אז בפי המקומיים ''אום אל דורוב'', אם הדרכים . המבנה הזה (להצביע!) הבנוי מאבן מקומית (בזלת), היה בית המכס. כאן היה הגבול! מאחורי המבנה הזה נהגו לבדוק כל אוטומוביל שהגיע מדמשק או ביירות.  בית המכס בשנות ה-30 של המאה העשרים בית מכס, מעצם תפקידו הפונקציונלי, הוא נקודת מעבר. הוא נקודת ציון חשובה. קורים כאן דברים! נסו לדמיין באישון ליל חבורות של עולים לא חוקיים עוברים ממש כאן ליד. מתחת לאפם של הבריטים. אני מזכיר לכם, משנת 1934 ועד הקמת המדינה, קבעו הבריטים תקנות הגירה חמורות ואסרו על...