ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

החוף של יפו הוא ללא ספק חוף גבעת עליה רומנטיקנים אמיתיים מספרים על החוף הזה, בימים שהים רגוע, אזי פיסת החוף הופכת למפלט עבור זוגות המתרחקים מההמון. אלה, טוענים הרומנטיקנים... מצרפים לאהבתם גם את מראות הים הרוגע. מתבודדים רובצים על חול, רגליהם במים, וראשם מונח על ערימת חול. האמת שהתיאור די משכנע, מה זה משכנע... אפילו אני השתכנעתי. החיים אינם רומנטיקה וחבל שכבר הבטחתי לעצמי להדיר את רגליי משם ולא לחזור לחוף הזה לעולם. וזה תשאלו אותי למה? זאת המסקנה אחרי שראיתי שמה סצינות מפחידות עם אקדחים שלופים ולהבי סכינים מבצבצות... החלטתי לוותר על החוף הזה, טוב אולי לא לעולם, רק לכמה זמן ולעזאזל עם הרומנטיקה@ ועד יעבור זעם אני ממליצ בחום לטייל בחוף... אולי בנמל הטוב והישן. תמיד נעים להיזכר, לשוטט ולהזכר בימים טובים יותר ואם אתם מהנועזים אז קחו אחד מה קרוזים שמציעים לכם ב-20 ש''ח סביב חופי תל אביב. הילדים יהיו מבסוטים@

הסוכה היא החלטה לצאת מהבית ולפתוח דלת. יפה בעיניי המסורת היהודית שמחייבת כל אדם לצאת ולגור בבית ארעי. ביציאה החוצה למקום ארעי, ממקום בטוח אנו מזמנים לעצמינו שינוי ושינוי שלא כמו המפלגה ההיא... לרוב הוא טוב. בכל שנה בסוכות, בסתיו או מה שלא יהיה, אני אורז ת`משפחה הקטנה שלי אל תוך ה-306 הקטנה שלי ונוסע דרומה, אנחנו משתדלים לא לעצור, אולי רק לאספרסו חפוז, אבל משתדלים... כל עוד והילדים ישנים, אנחנו נוסעים, מה זה נוסעים, מרביצים, עוצרים רק באדום, לא שיש בנגב רמזורים אבל אם היו, היינו עוצרים. בדרך כלל אנחנו מצליחים להגיע עד למצפה, מצפה רמון היא התחנה הראשונה שלנו לאחר כארבע שעות. שם במצפה אנחנו מטפסים אל ראש הגמל שנמצא, כמה מפתיע... בהר גמל, שולפים איזה תרמוס של תה צמחים ונהנים מהנוף ומהרוח הסוערת שבאה אלינו ממעמקי המכתש. בנקודה זו על ראש ההר, לעצמי אני מזכיר, כי אדם המעפיל גבוה אל ראש ההר לבל ישתהה אם הרוח מכה בו בפנים ומעלה דמעות בעיניו. צריך לדעת להשתלב בחיים ולא לבלוט יותר מדי כמו... בחזרה לאוטו, סוגרים חלונות וגולשים מטה בנסיעה מנהלתית על שביל כורכר, עד שמתחברים אל אחת השכונות המערביות