ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

.א היום הרביעי ביולי ונזכרתי בשיחה שהייתה לי עם חבר ושותף לרכיבה שחזר מטיול קרוואנים אצל הדוד סם. ברכיבות המשותפות הוא טען כי נחשף לא אחת למודעות אקולוגית גבוהה יותר אצל האמריקנים מאשר בקרב יושבי פלשתינה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שאנחנו בטיולי אופניים הארוכים שלנו, כמו אלה בני יום או יומיים, מבעירים אש בשטח, כדי להתפנן על תה עלים משובח. הוא אומר שאם היינו באמריקה לא היינו יכולים לעשות כדבר הזה, כלומר... להבעיר אש. אנחנו למען הגילוי הנאות, ולמען חנן עזרן מהטלביזיה, כמובן נוקטים בכל אמצעי הזהירות ומקפידים להותיר את הסביבה נקייה ושלמה כפי שהייתה אבל העניין הציק לי... העיק והעיב...אני מרגיש צורך עצמי לא מובן לכתוב באופן מנומק על הבדלי גישות אקולוגיות מהותיות, בשביל לא להתנצל ובשביל להרגיע את המצפון, הרי אנחנו כרוכבים שוחרי סביבה אנחנו, לא?. ובכן, העניין הוא כזה, יש אקולוגיה שטחית ויש את האקולוגיה העמוקה ויש כמובן את... הזקולוגיה, זאת התפיסה שלי. הראשונה רואה רק את האדם במרכז, היינו, בריאותם ורווחתם של בני האדם וכל השאר, ''משאבים'' בלבד ואילו השנייה רואה בבני האדם