ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

הערה חשובה, לפני שמתחילים! את ה''נקודה'' כדאי לקיים בתוך המצודה, סמוך לשרידי המגדל הצפון מזרחי מבט מצפון אל המצודה. צילום: זכריה הלוי מיצד עתרת: הקיר הצפוני. צילום: זכריה הלוי, פעמי גליל מיצד עתרת: נקודת השבר. צילום: זכריה הלוי, פעמי גליל מיצד עתרת: פנים המצודה סמוך למגדל הצפוני. צילום: זכריה הלוי מבט מצפון לכיוון גשר בנות יעקב והדרך לכיוון דמשק. צילום: זכריה הלוי נחל הירדן למרגלות המצודה. צילום: זכריה הלוי, מורה דרך מוסמך השנה 1178. תסתכלו סביבכם, איפה אנחנו נמצאים? צפונית מזרחית לנו זהו גשר בנות יעקב, הר כנען ובהמשך, העיר צפת, עם הגב אליכם. דרומית מכאן, העיר טבריה. זאת אומרת, כל זה (מראה עם הידיים) מרחב צלבני! מאחורי זורם נהר הירדן, מכאן הוא מתחתר ונופל בדרמטיות מגובה של 70 מ' מעל פני הים, עד לצפון הכנרת... שמח לקראת המפגש בין נהר לים. הגבעות של רמת הגולן, הם כבר חלק מהמרחב של האיובים המשתרע בין דמשק וקהיר. עכשיו, מה קורה כאן? שימו לב בכל בוקר האבירים הטמפלרים עשו את דרכם מצפת הנה, כדי להתפרנס. בכל בוקר הם ה...

דאהר אל עומר (ב ערבית : ظاهر العمر ; תעתיק: "ט'אהר אלעֹמר" , 1688 – 1775 ) שליט הגליל ב מאה השמונה עשרה . בן לשבט ה זיידאנים . ממוצא ערבי בדואי . הזמין יהודים רבים להתגורר ב טבריה . המקור העיקרי שנותר מתקופה זו לחייו של דאהר הינו חיבורו של ר' יעקב בירב, חתנו של ר' חיים אבולעפיה , מחדש היישוב היהודי בטבריה, אשר מובא בספרו של אברהם יערי זיכרונות ארץ ישראל . בירב מכנה את "שֱיך דאהיר איל - עמהר" כ"שר הגדול המושל בארץ". עד לזמנו היה מסוכן ללכת בדרכים. חבורות של פרשים בדואיים היו נוהגים לגזול ולשדוד את הנוסעים בדרכים. כאשר השיך הצליח בתפקידו "שרי העיירות המליכוהו" וקראו לו "שיך איל- משאייך", דהיינו "שר השרים". בירב מציין כי ב"אותם הדרכים הולכים ובאים וכספם צרורות בשמלותם ואין מַ‏כֲלֲים דבר ( ולא נגזל מהנוסעים דבר)". דאהר "השמיד עם רב מבני קידר יושבי אוהלים" (וכפי הנראה הכוונה לבדואים). כן מציין בירב את נדבנותו הרבה של דאהר ואת הכנסת האורחים שלו " לכל אומה ולשון". בשנת 1738 נודע...