רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית הלוי זכריה

פחד ו''סלבס'' בבית המצורעים

תמונה
'' כיצד מטהרין את המצורע, היה מביא פילי של חרש חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים, ומביא שתי צפרים דרור. שחט את אחת מהן על כלי חרש ועל מים חיים. חפר וקוברה בפניו. נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון, והקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של שניה. טבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים, על מצחו. וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ ''. (משנה, מסכת נגעים י"ד , ''כיצד מטהרין'') הצרעת ביהדות אינה מחלה מסוימת. מחד היא יכולה להיות ''סימפטום'' לכשלים מוסריים בהן לקה האדם. מאידך, היא אוסף של מחלות עור ומין הכרוך לבלי הפרד בפחד מפניו! נגע הצרעת המפורש במשנה שבמסכת נגעים, אינו מסמן מחלה גופנית בלבד, הוא נגע הפושה גם בבגדים ובקירות הבתים וטומאתו מתפשטת סביבה בדומה לטומאת המת. גם אם לא ברור לנו עד תום מאין מקור ה פ ח ד מפני הצרעת. זה, חלחל לאורך השנים גם אל הבית השוכן כאן סגור בתוך חומתו. אני לא ירושלמי. אבל אומרים שאין ירושלמי שהבית הזה לא הטיל עליו מורא. אין ירושלמי שלא רחרח במקום, תחב את אפו בין סורגי השער הגדול, הנעול. רק כד...

בית המוטור ותימני כנרת - קולונית מטעים במובן הקלאסי

תמונה
כ שסם קוק שר  את ה'' ספירטואל '' המפורסם שלו A change is gonna come' בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אנחנו חושבים על מטעי קפה ועבדים שחורים באמריקה הרחוקה. גזענות ושאר מריעין בישין... האם יתכן לומר שגם פה לחוף הכנרת הייתה קולוניות מטעים אתנית, בדיוק כמו שם, לגדות המיסיסיפי?  המבנה הזה על שתי קומותיו נועד במקורו  לשמש בית למשאבת המים לצורכי השקיה של שדות עמק הירדן ממי הירדן.   אולם בפועל שימש כאכסניה עבור הדסה, תמר-אהובה, שמואל, ישראל, רחל , שולמית, יהודה, מרים, זכריה, שושנה, נתנאל, בת-שבע, ברוך, חזקיה, פנינה, שולמית , ציפורה, רות ואביגיל לבית מרגלית יעל ושושנה לבית צאירי מלכה, ידידה, הדסה ותינוקת ללא שם לבית מנצור ... השמות האלה בחלקם הם "תימני-כנרת", אשר הגיעו הנה בעקבות שליחות יבנאלי לתימן. באותה תקופה הם לא נתפשו כמי ששותפים לרעיון הציוני, אלא, כקבוצה לא שווה, נבדלת, אשר אמורה לסייע במשימה מסוימת. ייתכן ויוצאי מזרח אירופה אשר נאבקו בשוק העבודה, לא חיפשו יהודים נוספים כמוהם עם רעיונות דומים, אלא חיפשו יהודים דמוי ערבים שיהיו מסוגלים לעבוד כמ...

סטייל בינלאומי

תמונה
בעיירה קטנה בשם דסאו ברפובליקה הסוציאל דמוקרטית של ויימאר, פעל בית ספר בשם באוהאוס. עם תלמידי בית הספר נמנו גם לא מעט יהודים שנשבו בחזון בית הספר לעצב עולם טוב יותר וצודק. ב-1933 עלה היטלר לשלטון וסגר את הבאוהאוס שנחשד בשמאלניות יתר. מורי הבאוהאוס ותלמידיו נפוצו לכל עבר. היהודים מביניהם: דב כרמי, זאב רכטר, אריה שרון ואחרים ברחו ל''תל אביב הקטנה'', שהתאפיינה אז באדריכלות אקלקטית. בעקבות הביקוש לבניה מהירה וזולה באותה תקופה, הם מקימים לתחייה את ''הסגנון הבינלאומי'' עם שינויים והתאמה לאזורינו. הסגנון הבינלאומי דיבר בשפה ארכיטקטונית של קווים ישרים ופונקציונאליים, בניגוד לעיטוריות המופרזת והראוותנות שאפיינה את האדריכלות האקלקטית. בבסיס התפיסה הרעיונית של הסגנון הזה האדריכל אמור לבנות מבנה שישמש למגורים. המבנה צריך להיות מיועד אך ורק לצורה זו, פשוט לבניה ומותאם לכל מעמד כלכלי. שלא כמו הסגנון הקודם שנועד בעיקר לשועי העיר. מכל מקום מה שהיה אולי הכי חשוב ברעיון שהביא איתו הסגנון החדש... זה, שיש לנצל את השטח בצורה האופטימאלית. מסיבה זו, כל בניין עומד ...

ירדן היא סיני החדשה

תמונה
כבר מזמן אני מחפש אלטרנטיבה לסיני. רועי ציקי ארד, מנסה לשכנע אותי שירדן היא אפשרות ראויה בעיקר החופים הקרובים לגבול עם סעודיה. כתבה יפה מאוד עם הרבה אווירה, קבלו ציטוט: ''ליד הדגל, פועלים שני בית קפה. משום מקום, מתחילה מסיבת דבקה. כמה צעירים רוקדים משולבי זרועות בחוסר קצב וירטואוזי. זה ריקוד משעשע למדי. לצערי אני יודע קצת ערבית. המוזיקה היא לאומנית, שירים על "עבדאללה יא עיוני" ועל ירדן הטובה צורמים מרמקול רעוע. מי שבעיקר רוקד בהתלהבות הוא נער עם פיגור שכלי ומשקפי שמש, שמתנודד עם כוס מיץ ומהמהם את המילים במרכז המגרש, כולו אהבה למדינה. כמה צעירים מציעים לי לרקוד את שירי הניצחון הפטריוטיים הללו. אני רוצה, אך מסרב כדי שלא לפגוע ביחסים עם השכנה ממזרח וליצור שוב עילה למלחמה''.                                                    ...