פחד ו''סלבס'' בבית המצורעים
''כיצד מטהרין את המצורע, היה מביא פילי של חרש חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים, ומביא שתי צפרים דרור. שחט את אחת מהן על כלי חרש ועל מים חיים. חפר וקוברה בפניו.
נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון, והקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של שניה.
טבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים, על מצחו.
וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ''. (משנה, מסכת נגעים י"ד, ''כיצד מטהרין'')
פחד ופאר בירושלים - רונית סבירסקי
נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון, והקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של שניה.
טבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים, על מצחו.
וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ''. (משנה, מסכת נגעים י"ד, ''כיצד מטהרין'')
הצרעת ביהדות אינה מחלה מסוימת. מחד היא יכולה להיות ''סימפטום'' לכשלים מוסריים בהן לקה האדם. מאידך, היא אוסף של מחלות עור ומין הכרוך לבלי הפרד בפחד מפניו!
נגע הצרעת המפורש במשנה שבמסכת נגעים, אינו מסמן מחלה גופנית בלבד, הוא נגע הפושה גם בבגדים ובקירות הבתים וטומאתו מתפשטת סביבה בדומה לטומאת המת.
נגע הצרעת המפורש במשנה שבמסכת נגעים, אינו מסמן מחלה גופנית בלבד, הוא נגע הפושה גם בבגדים ובקירות הבתים וטומאתו מתפשטת סביבה בדומה לטומאת המת.
גם אם לא ברור לנו עד תום מאין מקור ה פ ח ד מפני הצרעת. זה, חלחל לאורך השנים גם אל הבית השוכן כאן סגור בתוך חומתו.
אני לא ירושלמי. אבל אומרים שאין ירושלמי שהבית הזה לא הטיל עליו מורא. אין ירושלמי שלא רחרח במקום, תחב את אפו בין סורגי השער הגדול, הנעול. רק כדי להציץ אל האבנים המסותתות המסתירות קירות עבים, לילות קרים, אנחות ולחישות הספונות בסדקיהן. אין ירושלמי שלא הציץ אל השביל העולה אל הבניין הארמוני, אל הגמלון הגנדרני המתנשא מעל הכניסה וגרם המעלות הכפול המוביל אליה והשלט הגרמני שמעליה - JESUS HILFE.
המבנה השוכן על מורדות ההר – כאן, מדרום לשכונת טלביה. נבנה - בשנות השמונים של המאה ה-19 – לפי תכנון של קונרד שיק מיודעינו.
אגב, מנהלו הראשון של בית החולים היה ד''ר איינסלר, שהיה נשוי לביתו של האדריכל הכי מפורסם של אותם ימים.
המבנה תופעל ותוחזק על ידי האחיות הדאקוניסות הגרמניות, אחיות שהקדישו עצמן לריפוי חולים חשוכי מרפא וחסרי ישע. ואם כבר במפורסמים עסקינן, אז אחות מפורסמת מהמסדר הזה הייתה שרלוטה, שנישאה למוזס וילהלם שפירא, זייפן העתיקות הנודע.
בעבר, המקום הזה הורחק מהצנתרום של העיר. כי הרי את המצורעים הרחיקו מקרב הציבור ''הבריא'' עם השנים העיר פשוט התקרבה אליו והקיפה אותו מכל רוחותיו והוא נותר בתוכה שלם וסודי. גם כשהתרוקן מחוליו, ננטש כמעט ונותר כתחנה לטיפול במחלת הנסן, לא נגעו בו.
הגן הגדול המקיף את הבניין, שחי בעזובתו להפליא, גידל את רימוניו ותמריו באורח פרא, באין מפריע... ככל הנראה, הפחד מפני הצרעת שמר על המקום טוב יותר מכל חומה.
אני לא ירושלמי. אבל אומרים שאין ירושלמי שהבית הזה לא הטיל עליו מורא. אין ירושלמי שלא רחרח במקום, תחב את אפו בין סורגי השער הגדול, הנעול. רק כדי להציץ אל האבנים המסותתות המסתירות קירות עבים, לילות קרים, אנחות ולחישות הספונות בסדקיהן. אין ירושלמי שלא הציץ אל השביל העולה אל הבניין הארמוני, אל הגמלון הגנדרני המתנשא מעל הכניסה וגרם המעלות הכפול המוביל אליה והשלט הגרמני שמעליה - JESUS HILFE.
המבנה השוכן על מורדות ההר – כאן, מדרום לשכונת טלביה. נבנה - בשנות השמונים של המאה ה-19 – לפי תכנון של קונרד שיק מיודעינו.
אגב, מנהלו הראשון של בית החולים היה ד''ר איינסלר, שהיה נשוי לביתו של האדריכל הכי מפורסם של אותם ימים.
המבנה תופעל ותוחזק על ידי האחיות הדאקוניסות הגרמניות, אחיות שהקדישו עצמן לריפוי חולים חשוכי מרפא וחסרי ישע. ואם כבר במפורסמים עסקינן, אז אחות מפורסמת מהמסדר הזה הייתה שרלוטה, שנישאה למוזס וילהלם שפירא, זייפן העתיקות הנודע.
בעבר, המקום הזה הורחק מהצנתרום של העיר. כי הרי את המצורעים הרחיקו מקרב הציבור ''הבריא'' עם השנים העיר פשוט התקרבה אליו והקיפה אותו מכל רוחותיו והוא נותר בתוכה שלם וסודי. גם כשהתרוקן מחוליו, ננטש כמעט ונותר כתחנה לטיפול במחלת הנסן, לא נגעו בו.
הגן הגדול המקיף את הבניין, שחי בעזובתו להפליא, גידל את רימוניו ותמריו באורח פרא, באין מפריע... ככל הנראה, הפחד מפני הצרעת שמר על המקום טוב יותר מכל חומה.
שומעים את ציוץ הציפורים?
במשנה שהזכרתי בפתיח תואר מנהג יהודי בו נהגו לשחוט ציפור דרור כדי לתת מזור לחולים
בנגע הצרעת. היום, כעינכם הרואות ואוזנכם השומעות. הציפורים מתעופפות חופשיות ומאושרות כאן, בבית המצורעים, בין שריגי הגפנים.
במשנה שהזכרתי בפתיח תואר מנהג יהודי בו נהגו לשחוט ציפור דרור כדי לתת מזור לחולים
בנגע הצרעת. היום, כעינכם הרואות ואוזנכם השומעות. הציפורים מתעופפות חופשיות ומאושרות כאן, בבית המצורעים, בין שריגי הגפנים.
''קרוב לבית'', מופע תיאטרון בהשראתו של בית חולים הנסן, "בית המצורעים".
עוד בנושא:
תגובות