ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

'' כיצד מטהרין את המצורע, היה מביא פילי של חרש חדשה ונותן לתוכה רביעית מים חיים, ומביא שתי צפרים דרור. שחט את אחת מהן על כלי חרש ועל מים חיים. חפר וקוברה בפניו. נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת וכרכן בשירי הלשון, והקיף להם ראשי אגפים וראש הזנב של שניה. טבל והזה שבע פעמים לאחר ידו של מצורע, ויש אומרים, על מצחו. וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ ''. (משנה, מסכת נגעים י"ד , ''כיצד מטהרין'') הצרעת ביהדות אינה מחלה מסוימת. מחד היא יכולה להיות ''סימפטום'' לכשלים מוסריים בהן לקה האדם. מאידך, היא אוסף של מחלות עור ומין הכרוך לבלי הפרד בפחד מפניו! נגע הצרעת המפורש במשנה שבמסכת נגעים, אינו מסמן מחלה גופנית בלבד, הוא נגע הפושה גם בבגדים ובקירות הבתים וטומאתו מתפשטת סביבה בדומה לטומאת המת. גם אם לא ברור לנו עד תום מאין מקור ה פ ח ד מפני הצרעת. זה, חלחל לאורך השנים גם אל הבית השוכן כאן סגור בתוך חומתו. אני לא ירושלמי. אבל אומרים שאין ירושלמי שהבית הזה לא הטיל עליו מורא. אין ירושלמי שלא רחרח במקום, תחב את אפו בין סורגי השער הגדול, הנעול. רק כד