ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

תצפית בכיוון שער הגיא: ב-48 המאבק הגדול כידוע היה על הדרך לירושלים. אנחנו צופים על הדרך הזאת. רואים את הפקק המשתרך ומדמיינים לעצמינו את השיירות שעלו לעיר. לא לחינם נהגי השיירות כינו את המקום הזה: "שער האימים" או "שער הגיהנום''. ועוד איזה גיהנום... הם ספגו אבידות רבות. הרבה שירים נכתבו על הדרך הזאת. השירים האלה, אומרים, היו של ''משוררים מגויסים''. אמנים שבשם ''רוח התקופה'' ( Zeitgeist ) התגייסו למען האומה ועשו את מה שהם יודעים הכי טוב, לכתוב שירה, לחבר מנגינה. לצייר או אפילו לפסל אנדרטה. הם חיברו שירים וסיפורים שהתאימו ל''ביחד'' הזה. בין אם היה אמיתי או מלאכותי, הוא היה צורך קיומי! באותם ימים תחושת ה''ביחד'', גברה על תחושת הפרט ואף אחד לא העז לבטא במילה או בשיר את התחושות שמלוות אותו והיו בו מאותם ימים קשים וכאובים. אלתרמן פרסם ב טור השביעי , ב- 10 בדצמבר 1948 את "דבר מבקיעי הדרך" וגם את ''ליל חניה'' המצמרר וחיים גורי את ''באב אל וואד'' האלמותי והכל כ