ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

היום יום השואה ואתמול היה שוב פיגוע בסיני. זה יום עצוב, יום של חשבון נפש ויום עם הרבה בלוז... את השיר הבא אני מקדיש לחבר ותיק ואהוב שממנו לא הספקתי להיפרד. גולן שלמון, היה בן 36 במותו, נשוי ואב לשני ילדים. את ''גולי'' הכרתי במהלך השירות הצבאי, שנינו נפגשנו בקורס מדריכי כושר קרבי בוינגייט. כמו רבים מאיתנו, גם גולן הקדיש את בוקר שבת לתחביב הראשי שלו, ויצא לאימון אופניים, אימון, אשר ממנו כידוע לא שב. במקום שבו נגמר הצל אני חש בצורך עז להתנצל חושש מלהתחיל להיות ולא ליפול לטעויות במקום שבו נכבה האור אני חש ת'דם זורם מתחת לעור מבקש סיבה כדי לחיות בתוך העיר, בין הבריות במקום שבו כל המילים נגמרות עולות בי אז המון תהיות ואיך זה שאני שואל תמיד ת'שאלות הנכונות במקום שבו התבונה נגמרת מתחילה לצמוח אמונה עיוורת זה הרגע בו אדם זקוק לחיבוק, של אהבה וחום כדי שיפרח ויעז לחלום במקום שבו נגמר הצל אני חי מאמר של גולן - עקרונות לקביעת העצימות באימון הרכיבה בסטודיו עוד על גולן

טיול בן שלושה ימים בנגב ובערבה הוא מורה גדול לפשטות. הוא מורה גדול לענווה, לצניעות. לאהבה. אין מה לעשות זה כל מה שבני אדם זקוקים לו בכלל, ורוכבי אופניים בפרט. אני לא ממהר לחלק סופרלטיבים לרוכבי האופניים, ביננו, יש בניהם גם... פלצנים לא מעטים, לצערנו. אבל אלה שאני פוגש בשבילים הם האנשים הכי נחמדים בעולם כמה חוויות מיום אחד יצאנו שתי משפחות לקניון נחל ברק שבערבה התיכונה, בפתחת הנחל ישנו חניון מסודר, הגענו לשם והתארגנו לקראת הלילה. שמחנו שהערב התמזל מזלנו ועוד רגע קט תעלה הלבנה במלוא הדרה ותדפוק הופעה. עבור חבורת ג'יפאים שהגיעה מלווה בעננת אבק. היו תוכניות אחרות. הם לא ראו אותנו ממטר ובטח שלא את הלבנה במלואה. ברגע שהם הגיעו הם הסתדרו במעגל. כנראה מודיעין שדה כלשהו דיווח להם על תקיפות אנדיאנים, צמאי דם. בליבה של ארץ הערבה הצחיחה. למען הגילוי הנאות, עד ליום הזה לא היה לי משהו נגד ג'יפים או ג'יפאים באשר הם. עם שוך נהימת המנועים יצאו שני קרסתניים עבי בשר ודפקו עמודים עליהם הניחו גרילנדות ושני פרוז'קטורים. אחר מאותה חבורה פחד כנראה מהשקט ומיד רץ באמוק כדי להפעיל ת'ג