ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

תיאטרון הצלליות היה בילוי הזמן הנפוץ במרכז העותמאני ובמחוזות, והיה נועז ושערורייתי עד כדי פריצות. קרגוז היה אחד הגיבורים הראשיים של התיאטרון. במחזה "החתונה הגדולה", למשל, פוגש קרגוז ברחוב קבוצת נשים ומגלה שהן הולכות לביתו, לטקס חתונה שבו הוא אמור להיות החתן. הנשים, שאינן יודעות מיהו, מתעניינות אצלו מה טיבו של החתן וקרגוז, המבקש להרתיע אותן מהשתתפות בחתונה, עונה שהחתן גנב ופושע. "גם אנחנו כמותו", עונות הנשים. "והוא משוטט בלילות ותר אחר זיונים", ממשיך קרגוז, אך הנשים מצחקקות בתקווה, "נהדר, גם אנחנו כאלה". לבסוף, אומר קרגוז הנואש שהחתן חובב גדול של מעשי סדום בנערים, אך הנשים מגחכות ואומרות שגם הן חובבות אירוטיקה עם נשים. פרופ' דרור זאבי ממקימי החוג ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, על הפתיחות הגדולה והיחס הטבעי למיניות בתקופה העות'ומאנית.