ברוכים הבאים לבלוג של פעמי גליל

השבת יצאתי לבקר אצל כסלון, נחל הכסלון . אחד מאתרי האופניים המפורסמים יותר ברמת בית שמש. אני מכיר אותו היטב את הכיסלון הזה כבר שנים אני הולך אצלו... מבקר, יושב איתו, מתבונן בו, מחבק אותו, מסניף את ריח האורנים שלו חזק לתוך הראות. נחבט אל עפרו, יורד ושותה ממיימיו אשר בעין למון. כבר מכיר כל שביל במעלה הכיסלון, כל סינגל ודרופ. בעצם אני מכיר את כל מה שיש לו להציע לי... הכיסלון הזה... בואו נגיד, שאין לו יותר מה לחדש לי, אין לו ערוץ לגלות לי או איזה שביל נסתר ונעלם שאחריו לא תרתי, או אבן שלא הפכתי. לכן אני אוהב אותו, את הכיסלון. אוהב אותו יותר משחשבתי. אני מרגיש אצלו הכי נוח שבעולם, הכי פשוט, הכי טבעי... הכי אני. מערכת היחסים ביני לבין הכיסלון שלי היא מתקיימת במקום הרבה יותר נינוח ממערכות יחסים אחרות שאני מנהל. הכיסלון מקבל אותי ככה, כמו שאני. פעם הוא מניח לי לעלות את כל העליה מיער קדושים ופעם הוא מקשה עלי, מאתגר אותי. הוא לא עושה את זה מרוע מסוים, כך אני מניח... המכשול שהוא מזמן לי גורם לי לרצות להצליח. לא להיכנע לשיגרה ולשיעמום. היחסים ביני לבין הנחל שלי הם גם אנלוגיה לחיי הזוגיות שלי, כמו ש