למצוץ או לנגוס?
לפעמים, כשאני קונה לילד שלי ארטיק בדרך מהגן יש לנו מן דיאלוג מעניין. אני נותן לו לבחור איזה ארטיק שהוא רוצה, בתקווה שהוא לא יקח משהו יקר, נגיד כמו ''מגנום'', או דומה... חוצ'מזה אני כבר יודע, הוא תמיד מתעקש על ארטיק קרח. מיד עם הלק הראשון הוא שואל אותי: ''אבא, מה עדיף בשבילי למצוץ או לנגוס''? לשמע השאלה, אני מנסה שלא לשלוף מהמותן, אלא לתת תשובה כנה וראויה. אחרת הוא לא ירד ממני. אבל אז הוא ממשיך, ''נו אבא, מה עדיף''? ''אני מעדיף לנגוס'' אני עונה לו במן בטחון כזה שיש לאבא שלא יודע מה רוצים מהחיים שלו. ברגע שאני כבר מתחיל להרגיש ששיחקתי אותה ויאללה בן שלי, גש לשאלה הבאה... הילד הזה נעשה פתאום רציני, מקמט את מצחו ואומר, ''אבל אבא, ככה זה יגמר לי מהר''. ''טוב לא נורא...'', אני מנסה להרגיע אותו ואומר לו על משקל האבוקדו, ''יגמר, נקנה חדש'' וכדי להיות בטוח שאני אכן משכנע אותו (ואת עצמי) אני מוסיף ''יש לך בבית מלא ארטיקים במקפיא. וגם שלוקים''. ''לאאאא...