יום שלישי, מרץ 06, 2012

חולות כסוי

חולות כסוי, קמפוס יד יצחק בן צבי, פברואר 2012


באזור הרי אילת והערבה יש מספר מקבצי דיונות: חולות שיזף, חולות סמר שלאחרונה עלו לכותרות בשל הכוונה לכרות שם חול לטובת בנייה, ובנחל ערבה שהוא הגבול בין ירדן לישראל יש קטעים חוליים. 
בחולות כסוי יש תופעה ייחודית: רוב המוקדים שהוזכרו, הם ''חולות נודדים'', היינו, נוצרו במקומות אחרים כמו סיני ואתיופיה והובלו לכאן בעזרת הרוח. הדיונות של חולות כסוי הם תוצרת מקומית. כלומר "חולות פנימיים" שנוצרו באזור בקעת עובדה וחלק מהם אפילו נוצר כאן במקום. 
אם כן, מהו מקור הדיונה?
בלייה של סלעי משקע ימיים, גיר וקירטון שנמצאים בבקעת עובדה ואבן חול מבקעת הירח של סיני. אגב, שם אבן החול, היא סלע משקע יבשתי.
בגלל משטר הרוחות המקומי והמבנה הסגור יחסית של תא השטח, החולות הנוצרים ב''אתר'', נשארים שם.
כשתגיעו למקום היפה הזה ותסתכלו על החול, תוכלו לראות את כמות הגיר הגדולה הנמצאת בו. כל הנקודות הקטנטנות הלבנות הן חתיכות גיר, אחוזי הגיר בדיונות כסוי גדולים הרבה יותר מדיונות רגילות משום משקלו הרב יחסית וכמותו של מרכיב הגיר בחול, ולכן החולות יציבים יותר ביחס לדיונה.
רוב השטחים החוליים בארצנו הולכים ונהרסים, והגורם מס' 1 לכך הוא האדם, שחוצב חול בכמויות גדולות, שבונה בכמויות גדולות, מזרים שפכים ומזהם את השטח. בשל כך תאי שטח שלמים של מחייה של זוחלים ומכרסמים, צמחייה אשר הסתגלה לחיות בחולות שכאלה הולכים ומושמדים. צריך להבין שדיונה בשונה מערימת חמרה, דיונה היא דבר חי ונושם! שמרו על החול למען הדורות הבאים.


חולות כסוי, קמפוס יד יצחק בן צבי, פברואר 2012
פוגארות בעברונה על רקע סופות חול, קמפוס יד יצחק בן צבי, פברואר 2012



אין תגובות: