סטייל בינלאומי

בעיירה קטנה בשם דסאו ברפובליקה הסוציאל דמוקרטית של ויימאר, פעל בית ספר בשם באוהאוס. עם תלמידי בית הספר נמנו גם לא מעט יהודים שנשבו בחזון בית הספר לעצב עולם טוב יותר וצודק. ב-1933 עלה היטלר לשלטון וסגר את הבאוהאוס שנחשד בשמאלניות יתר. מורי הבאוהאוס ותלמידיו נפוצו לכל עבר.

היהודים מביניהם: דב כרמי, זאב רכטר, אריה שרון ואחרים ברחו ל''תל אביב הקטנה'', שהתאפיינה אז באדריכלות אקלקטית. בעקבות הביקוש לבניה מהירה וזולה באותה תקופה, הם מקימים לתחייה את ''הסגנון הבינלאומי'' עם שינויים והתאמה לאזורינו.
הסגנון הבינלאומי דיבר בשפה ארכיטקטונית של קווים ישרים ופונקציונאליים, בניגוד לעיטוריות המופרזת והראוותנות שאפיינה את האדריכלות האקלקטית. בבסיס התפיסה הרעיונית של הסגנון הזה האדריכל אמור לבנות מבנה שישמש למגורים. המבנה צריך להיות מיועד אך ורק לצורה זו, פשוט לבניה ומותאם לכל מעמד כלכלי. שלא כמו הסגנון הקודם שנועד בעיקר לשועי העיר.
מכל מקום מה שהיה אולי הכי חשוב ברעיון שהביא איתו הסגנון החדש... זה, שיש לנצל את השטח בצורה האופטימאלית. מסיבה זו, כל בניין עומד באמצע מגרש מוקף בצמחייה (תפיסה סוציאליסטית הרואה בדיירים את החברה, בני כל המעמדות זכאים לשטח להינפש בו), וקווי המתאר של הבניינים הם פשוטים ונקיים וללא קישוטים מורכבים. צורות פשוטות יוצרות את מסת המבנה. בחדרי מדרגות מאורים באור יום ובחלונות רבועים שחוזרים על עצמם בבטון בבלוקים ובטיח.

בית ויצמן, אדריכל אריך מנדלסון, 1936.

ישנם מאפיינים אומנותיים רבים אבל אחד מהמאפיינים של הסגנון הזה שתפס בארץ הוא להשתמש באדניות כחלק מעיצוב החלל החיצוני. באדניות האלה צמחו בעיקר קקטוסים. אולי כדי להפגיש בין החוץ הירוק לבית המגורים או כדי להדגיש שאנחנו בונים בשממה. במדבר. במקום שאין בו מים. 

יעקוב בן סירה, מהנדס העיר בשנות השלושים, היה כנראה ממציאה האמיתי של העיר הלבנה.

מהרגע שהחליף את קודמו בתפקיד, יהודה מגידוביץ', פעל ללא לאות, כמו מורה קפדן שלא נותן הנחות, כדי שיקומו כמה שיותר באוהאוס בעיר. הוא מנע בתקיפות בנייה בסגנון אקלקטי וחלק מהבניינים האקלקטיים שכבר נבנו הוסבו בימיו לבאוהאוס ''באופן חלקי''.
העיר של בן סירה, החלה להיווצר מאלנבי וצפונה בתקופה הגדולה שלה – בין 1931 ל-1937,
אלפי מבנים נבנו בתחום העיר החדשה שהתרחבה בין בוגרשוב לירקון. במקביל התרחבה העיר, כמו אדווה, דרומה, מציפה, עוטפת ומשנה את חזיתות הבתים שנבנו לפני ומאחידה אותן לטובת הסגנון הבינלאומי.

אוגוסט 2011 אוהל מחאה בשדרות רוטשילד

ובנימה אישית...משהבנתי משהו על הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי, לרגע חשבתי שאולי אני יודע מעט על תל אביב, למה כל כך הרבה אנשים שנולדו בה, הגיעו אליה ומבקרים בה אוהבים אותה... אולי בגלל שרק קוראים לה העיר הלבנה והיא בכלל לא כזאת, כי יש לה ''מלאנתלפים'' צבעים. תלוי איפה אתם מסתובבים ולאיזה סיפור של העיר אתם רוצים להקשיב.
מה שבטוח זה שיש לעיר הזאת סטייל. כמו שאין לאף עיר אחרת בארץ! ועוד איזה סטייל. בינלאומי.

קישורים:

•  עיר קמה מן החולות - ערוץ 23
• האתר הלא רשמי לסגנון הבניה הבינ''ל בישראל
• אבו באוהאוס - מי באמת בונה את תל אביב
• הקשר בין באוהאוס לנאציזם  - עכבר העיר
• בין באוהאוס ל''באוהאוס'' - הארץ
• הגברת הראשונה של העיר הלבנה
  
  
  עיר לבנה - נעמי שמר

הלוח עם מילות השיר בגן ברחוב רוטשילד (ליד בית אנגל)