יום רביעי, מרץ 19, 2014

עכו באביב - עיר מהאגדות

לפי האגדה כאשר המבול הגיע לחופי עכו. ציווה עליו אלוהים ''עד כה תבוא ולא תוסיף''! ייתכן שמשם נלקח השם עכו בעברית. לפי המיתולוגיה היוונית כאשר הרקולס היה בדרכו חזרה מהקרבות שניהל באזור. הוא מצא בעיר עשבי מרפא לכן קרא לעיר עכא, פירוש השם הוא: רפואה! כך הוא כך, יצאתי לעכו לפני מספר שבועות עם קבוצה מעורבת של יהודים וערבים, שתי הקבוצות היו של מורים מבתי ספר בגליל המערבי. את הסיור התחלתי כמנהגי, מעל החומות של עכו בסריקה על עכו העיר, התפתחותה ומיקומה ההיסטורי והגאוגרפי. אחר כך נכנסנו לתוך סמטאות העיר העתיקה. עצירה ראשונה הייתה בבית הכנסת של הרמח''ל. ושם סיפורנו, כמו מתוך האגדות מתחיל...
חמור על רקע כנסיית סנט ג'ון בעכו. צילום: זכריה הלוי
''אום עלי'', אחת המשתתפות מקרב הקבוצה הערבית. על פי מראה דמותה נראתה כמו מוסלמית הדוקה, לראשה היה כיסוי ראש מלא שהותיר רק את פניה חשופות. היא גוללה בפנינו את סיפורו של הרמח''ל היהודי, בצורה כזאת כפי שאיש מעולם לא שמע! הגבאי שפתח עבורנו את בית הכנסת נותר המום. יצאנו משם ופסענו בכיוון השוק. הלכנו אחרי אום עלי... לאט לאט התחלתי קצת להבין, שאנחנו מסתובבים בסמטאות עכו עם, לא פחות ולא יותר, אגדה מקומית! מאותו רגע, אם תכננתי להוביל את הטיול. הפכתי למובל. מובל בעל כורחי, נכנע מרצוני, בקסמה של אישה מדהימה שהסכימה לחשוף בפניי את צפונותיה וסודותיה של עכו. בדיוק אותה עכו, כפי שהיא הכירה בילדותה. עברנו ליד הבית בו התגוררה משפחתה. ילדי המקום שעדיין זוכרים אותה, קיבלו אותה בקריאות רמות. השם ''אום עלי'', נשמע בכל הסמטאות. מפיה שמעתי אני ושאר חברי הקבוצה על השכונות שהיו בעיר בתקופות האחרונות, החל מהעות'מאנית, דרך תקופת המנדט הבריטי וכלה בקום המדינה. שמענו גם על מארג היחסים העדין והמיוחד שהיה בעיר בכל אותן תקופות. גולת הכותרת של הסיור הזה הייתה, כאשר נכנסנו למסגד אל ג'זאר. הוא ג'אמע אל באשה. המסגד המפורסם שבו לפי המסורת המוסלמית, נמצאה שערה מראשו של הנביא. אום עלי הצביעה על אחד החדרים ואמרה: ''זה החדר של סבא שלי''... ''סבא היה אימאם עכו'' אמרה ומיד הוסיפה. ''הוא קיבל את המנוי היוקרתי מהמופתי של המסגד הגדול בקאהיר, מסגד אל-אזהר''. המשכנו עם אום עלי שהמשיכה להצביע לנו על מקומות ואתרים מימי ילדותה בעיר. המפגש היה כל כך אותנטי ומעורר התלהבות. תיירים, עוברי אורח שביקרו במקום הטו לנו אוזן. גם אם לא הבינו את שפתינו. הם בכל זאת ניסו להקשיב. אום עלי מגנטה את כל שומעיה בסיפוריה על מחוזות ילדותה.

כשהפליגה בערגה אל מחוזות אלה, נזכרה לספר שכאן (בהצביעה על אבן שהייתה מונחת שם) נהגה לשבת ליד סבא שבשלב מסוים איבד את מאור עיניו ולהקריא לו ''סורות'' ופסוקים מהקוראן. סבא ''האימאם העיוור'' ביקש ממנה לקרוא לו פסוקי קוראן אותם נהג לשנן בעל פה על מנת שלא ישכחו מליבו.
התחלתי באגדה על עכו, נכון? ובכן, אום עלי היא אגדה חיה ובועטת!
אום עלי עבורי, בחייה ובהליכותיה, מהווה מודל נפלא לחיים משותפים, של יהודים וערבים בארץ הזאת.
חשפתי כאן קצה קצהו של קצה. יש עוד הרבה מה לספר. הצטרפו אליי לסיור בעיר ונגלה לכם יותר (:
לינק לכתבה באתר דוגרי-נט - אתר חברתי של תושבי הגליל



סרטון מדהים ונדיר על עכו בשנות החמישים




בלדה לאביב הבוכה של מארק אליהו וחבורתו - מוזיקה קסומה שמעוררת זכרונות

אין תגובות: