בין סניף בנק למעיין - מסלול טיול בשבילי נחל ראש פינה ואתר השחזור של המושבה הישנה
אהוד בנאי חוגג 70 ולכן יצאנו בעקבותיו בשבילי הוואדי המפורסם של ראש פינה.
את
הסיור הכי טוב להתחיל סמוך לבית העלמין של המושבה.
רושמים בווייז: בית קברות ראש פינה. מחנים בצורה מסודרת ויוצאים לדרך...
אהוד שבילה זמן לא מבוטל בין בתי האבן של המושבה העתיקה. מספר שבדיוק בנקודה הזו,
בזמן אחר. פגש אותו נחמן פרקש, מתאגרף לשעבר, אסיר נמלט בהווה.
ממש בכניסה לוואדי העניק לו פרקש במתנה את המילים לשיר ''יוצא לאור'' (מתוך: מהרי
נא, 1996)
'' אתה רואה את השביל הזה של הוואדי''?
פנה פרקש לאהוד הצעיר.
''דע לך שהוא (השביל) ממשיך עד לצפת ומשם לחיפה ומשם הוא ממשיך על הים עד
לכרתים, וגם בכרתים הוא ממשיך, ואתה תעלה עליו ותגיע בדיוק לאן שאתה צריך ותפגוש
את מי שאתה צריך לפגוש...''.
המילים המהדהדות ונגינת המפוחית הנפלאה של אהוד ילוו את צעדינו עת נצעד גם אנחנו
לאורך תוואי הנחל.
נלך בין עצי זית עתיקים, עצי שקד ותאנה ותוך כדי נקשיב למעיין המפכה שאולי גם הוא
נתן השראה לשיר אהוב אחר, שמספר על אסתר, דמות מסתורית שיוצאת בכל בוקר ללקט
בוואדי...
''על הבוקר היא יוצאת
אל הוואדי ללקט
עשבי בר ותאנים
היא תביא לילדים,
מסתורין על השולחן,
בחצר טלה קטן...''
נטפס במעלה השביל המסומן בשחור, נחלוף על פני בריכת שכשוך קטנה, מכוסה בסבך פטל
קדוש וצמחיית נחלים. נמשיך עד שנגיע למבנה מחומש אשר מעליו כיפת אבן.
המבנה ניצב מעל המעיין ולא ניתן להיכנס אליו. מהמעיין נמשיך בעלייה, בשלב הזה ניתן
להבחין בריצוף אבן לאורך הדרך – דרך ''סולינג'',
בסגנון מנדטורי. הדרך הזאת שימשה את תושבי ראש פינה עת נקראה גיא אוני, בדרכם לעיר
הגדולה במעלה הר כנען – צפת.
נוסיף בחדווה לטפס קלות ונגיע למעיין התיכון, עין פינה. גם מעיין זה נובע בתוך
מבנה אבן שעל גגו מתנוסס שקד ציורי. ננוח מעט לצד המבנה בצל ונזכר בשיר קסום מתוך
האלבום קרוב שיצא בשנת 1989.
אהוד באותן שנים בהם היה נווד, נהג לשוטט הרבה בוואדי. עתידו, כך הוא מרבה לספר. היה
נראה ''לוט בערפל'' ובאחד מביקורי ההורים. אהוד חש שאביו יעקב, היה מאוד מודאג...
השיר רוחות הצפון, והמפוחית הדילנית שמלווה אותו, מבטאים את מצב הרוח הכללי,
''לאמא לא נשאר עוד כוח
ואבא לא ידע מה לומר
ביום שהחלטתי לברוח
הלב כמעט נשבר...
אבל הכל בער
כן, הכל בער ולי חיכתה הרכבת...''
בשלב הזה ניתן לחזור מעט על עקבותינו או לסטות אל
השביל היורד בין עצי הזית.
מעט אחרי עין כדן תראו צומת שבילים עם שלט שמכוון למצפה נמרוד. נעלה
בשביל המסומן בכחול בין בתי אבן ישנים, שרידי הכפר ג'עוני. כפר קטן שמחצית
מאדמותיו נרכשו בשנת 1875, בידי בני צפת. שלוש שנים מאוחר יותר תוקם על אדמות אלה
המושבה גיא-אוני שלא האריכה ימים והפכה לראש פינה. אחת משלושת מושבות הברון בגליל
העליון.
נכנס דרך מעבר בקר צר לתוך המתחם של מצפה נמרוד. מרפסת תצפית משגעת ואתר זיכרון
לבן המושבה נמרוד שגב, שנהרג במלחמת לבנון השנייה יחד עם שלושת חבריו לטנק.
מהתצפית נרד בין בתי אתר השחזור עד למדרגות המובילות חזרה לוואדי.
אם הדרך לא אצה לכם ויש לכם זמן לקפה וגלריות... מומלץ לבקר ולהנות מקפה טוב בעגלת
הקפה הממוקמת ליד בית הפקידות.
בעבר בין הסמטאות האלה, חבר אהוד לאומנים מקומיים והם ניגנו רוקנרול בועט לתוך
הלילה.
מי יודע אולי הניצוץ לשיר הפריצה של אהוד היה ממש כאן! ואולי אני ממציא את הכל...
כך או כך, מדובר בשיר געגועים בשלושה
אקורדים שמזכיר קצת את All Along the Watchtower של בוב דילן, ומוכיח שמוזיקה לא חייבת להיות מורכבת מדי.
צריך רק לדעת לספר סיפור טוב.
לימים בנאי עוזב את המושבה, הוואדי, הנחל והמעיין... הנוף הגלילי מתחלף בבנייני
העיר גבעתיים.
אך עדיין, איפשהו הוא אולי
נזכר, בידידו ר' נחמן פרקש שאמר לו כך:
''השביל הזה מתחיל כאן!
בין סניף בנק למעיין
לא סלול, לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן''.
תגובות