מערות קבורה בכפר שמריהו

במסגרת עבודות בניה שביצעה חברת רסקו בשנות החמישים על "הר בגדד" הצופה אל פני הים, מול אפולוניה. חדר אחד המקדחים לרובד של כורכר בעובי של כשישים ס"מ, וחשף מערה, כשהורחבה הפרצה נתגלה קבר מרוצף. מנהל העבודה דיווח מיד להנהלת החברה, וזו התקשרה עם מחלקת העתיקות הממשלתית.
הממונה על העתיקות במחוז מרכז דאז, ד"ר פריץ ברגר, הגיע למקום, זיהה ונתן הוראה להפסיק לפי שעה את עבודות הבניה במקום.

ברגר כנראה זכר שעשרים שנה לפני כן נתגלתה סמוך ל"הר בגדד" גלוסקמה (ארון מתים עשוי אבן), אבל לא ממש נעשו חפירות מדעיות. הוא החל לעבוד בצד הדרומי של הגבעה ועל פסגתה, במקום שבו פרץ המקדח את תקרת חדר הקבורה. החפירות בפסגת הגבעה חשפו מדרגות היורדות לחדר גדול, שלאורך כתליו בנויים קברים מטויחים, רצפת הקבר הייתה מרוצפת בפסיפס לבן, ללא עיטורים, שלא נמצא כמוהו בארץ-ישראל. הפסיפס השתמר להפליא. החפירות במדרון הגבעה חשפו כתריסר אחוזות קבר דומות.
לכל אחוזה כזאת הייתה כניסה מאורכת ובה שלוש או ארבע מדרגות היורדות אל אכסדרה בגודל של שלושה-ארבעה מטרים, שקירותיה מטויחים. פתחה של כל מערה נחסם בשעתה באבן-גולל מרובעת או עגולה.
מכל מקום, לא ברור מי אלה שקבורים שם אולי מדובר בשומרונים, או בקברי נוצרים ממהתקופה הצלבנית. אם היו ממצאים יהודיים כבר מזמן היו מבצעים חפירה מסודרת. את מקצת המערות שנחשפו אפשר לראות סמוך לקן הצופים.

נקרופוליס בכפר שמריהו. צילום: זכריה הלוי

''הלו, יש מישהו בבית...'' כניסה לקבר משפחתי. צילום: זכריה הלוי

קברים משפחתיים עם קירות מטויחים ללא עיטורים. צילום: זכריה הלוי