יום שישי, יוני 08, 2012

גלגולו של פיוט

אגנס לוויס ומרגרט גיבסון, שתי אחיות סקוטיות שחזרו מארץ ישראל הראו לפרופסור היהודי מסמכים עתיקים וסיפרו לו שבביקורם במבנה, הן ''רק הושיטו יד לקחת''. כבר כמה שנים שכל מי שרוצה יכול להיכנס ולקחת... ביולי 1896, סלומון שכטר מאוניברסיטת קיימברידג' עזב הכל ונסע לקהיר. שם, אחוז תזזית, החל לחפש בגניזה הסמוכה לעזרת הנשים של בית הכנסת העתיק ''בן עזרא'', (בערבית: معبد بن عزرا) ברובע הקופטי בעיר. הרבה מסמכים נמצאו באתר שבו הסתבר כי לאורך השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו והושחתו, אלא גם מסמכים משפטיים - כתבי בית דין, כלכליים - אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים. 
אחד מהכתבים המפורסמים שנמצאו באותה גניזה הוא המקור לפיוט המפורסם ''ונתנה תוקף'' שנאמר בתפילת מוסף של ראש השנה וביום הכיפורים. אותו מקור עתיק נכתב כנראה עוד במאות 6-7 לספירה. לא ברור מי הניח את היסודות לטקסט המדהים הזה. מעיון במחזורי תפילה עתיקים שנכתבו לימים הנוראים, מוצאים שבאיטליה נהגו לקרוא את הפיוט הזה מראשית המאה ה-12. הטקסט ''הרשמי'' מזוהה עם סיפורו של המרטיר היהודי ר' אמנון ממגנצה שבאירופה. אי שם, לקראת סוף המאה ה-11. האגדה מספרת שבשל היותו גדול הדור בתקופתו באיטליה ביקש ממנו יפה ההגמון להתנצר. הימים היו אז ימי מסעי הצלב ולהרוג יהודים ''כופרים'', על הדרך היה סוג של תחביב אצל אבירי הצלב. ר' אמנון הפציר מההגמון  שייתן לו שלושה ימים של חסד כדי לחשוב על ההצעה... לאחר מכן הצטער על מה שאמר וביקש שיכרתו את לשונו הסוררת שהעזה בכלל לחשוב על אפשרות מזעזעת שכזאת... מכל מקום מספרים, שההגמון הרחום עינה אותו וכרת ''רק'' את פרקי אצבעותיו ורגליו. בימי חייו האחרונים, בימים ''הנוראים'', כשהוא סובל מכאבים, ביום הראשון של החג, ביקש שיביאוהו לבית הכנסת ושם, לפני אמירת קדושה, פתח את פיו ואמר את "ונתנה תוקף". רק משסיים את הפיוט יכלה נפשו המיוסרת, להסתלק מן העולם. מאותו יום התפרסם הפיוט בכל קהילות ישראל.
כיום מזוהה עם הלחן המדהים של יאיר רוזנבלום שהולחן כמחווה לנופלי קיבוצו במלחמת יום הכיפורים.





מתוך ונתנה תוקף / ר' אמנון ממגנצה

אָדָם יְסודו מֵעָפָר, וְסופו לֶעָפָר
בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו
מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נובֵל
כְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ
וְכַחֲלום יָעוּף...


לאתר הגניזה הקהירית - לחץ כאן

אין תגובות: