יום ראשון, אפריל 29, 2012

תמונה דהויה של בית אריזה

הוא הציג בפני את התמונה בגאוה ואמר לי: ''תסתכל טוב טוב בצילום הזה...'' הסתכלתי. בין הפועלים האורזים בישיבה את פירות ההדר בבית האריזה, הייתה גם אימו המנוחה. כך לגמרי במקרה, הייתה לה השיחה הלגמרי אקראית עם שלום, שומר בית הספר התיכון שבו אני עובד.
מה היה תפקיד ''בית האריזה'' בשנותיה הראשונות של המדינה?
בשנות ה-50 המאוחרות כשענף ההדרים היה בנסיקה והמותג של
"Jaffa" היה בשיאו, הוקמו בתי אריזה לפרי הדר ברחבי הארץ. קומפלקס בית אריזה היה גם בראש העין, ממנו נלקחה התמונה. מבני בית האריזה נבנה סביב תחנת הרכבת המקומית, כמו בערים אחרות ברחבי הארץ.
יכולת האריזה של כל מפעל אריזה כזה בעונה הגיעה ל-3 מיליון וחצי תיבות.
באותם ימים שיוועו כאן לידיים עובדות. כ-1
.200 פועלים ופועלות הועסקו בחודשי החורף באריזת התפוזים. מתחנת הרכבת הובלו רוב תיבות ההדרים לנמלי הארץ. חלק קטן הועבר במשאיות לנמלי חיפה ותל-אביב יפו.
האריזה העצמית והפרימיטיבית בתוך הפרדסים עד מהרה בוטלה כליל לטובת הקידמה בבתי האריזה המכניים. שטחי הפרדסים מאז הצטמצמו באופן ניכר. עליבותו של מתחם בית האריזה של ראש העין אינה מעידה כלל על עברו המפואר. 
שלום השומר הצביע על אימו במרכז התמונה ואמר לי שהיא עבדה קשה כדי להביא פרנסה הבייתה. המשכתי להתבונן בתמונה ושלום הוסיף, נרגש: ''תראה כמה שאמא הייתה יפה... כמה שהיא יפה''.


בית אריזה בראש העין. באדיבות שלום השומר. צילום: זכריה הלוי





''אל תוך הלילה מתפלח
ירח כמו פלח תפוז
וככל שהוא עולה
יורד עלי הבלוז


הלכתי במורד
הרחוב הכי ארוך בעיר
שרתי את הבלוז
וכשנגמר הרחוב לא נגמר השיר...''


(אבנר שטראוס)

אין תגובות: