יום רביעי, מרץ 28, 2012

מה יש לך גברת לוית?

כשהעיר תל אביב נוסדה פנו יהודים טובים אל הפרופ' דוד שור שבמוסקבה, שישלח איזה כח צעיר לשם ''פיתוח התרבות המוסיקלית בארץ ישראל'', כן ככה קראו לזה באותם ימים...
כשהיא מצוידת בברכת הפרופסור המחונן עולה מרים לוית (לויט) לארץ ומשתקעת בתל-אביב. בתחילה לימדה שלש שנים בבית-הספר לנגינה "שולמית" מיסודה של שולמית רופין, אשתו של מיודעינו, מנהל המשרד הארציישראלי. 
ב-1914 היא מקימה בית-ספר לנגינה, שקראה לו בשם "בית לויים", מעין בית-מדרש עליון למוסיקה בהשראת הלויים שניגנו בבית-המקדש. בשנים הראשונות של מלחמת-העולם הראשונה התאמצה לקיים את המוסד על אף כל הקשיים.
ב-1917 גורשה עם הוריה מיפו לזכרון יעקב. שם ערכה כמה קונצרטים בבית הד"ר הלל יפה ורפאל קוהן מפקידות יק"א וניגנה אף בפני אנשי הצבא והשלטון הטורקי. בהמשך כשנפוצה השמועה על המוזיקאית המעניינת שבאה לארץ הקודש, היא יוצאת למסע הופעות ושורת קונצרטים בבולגריה. כשהיא חוזרת ארצה שנה אחר כך, גב' לוית אינה מוותרת ושוב מחדשת את בית-ספרה "בית לויים", שאליו הצטרפו המורים ישראל ויעקב ברנדמן שהביאו עמהם את מקהלת "קדימה" (שהייתה הגרעין למקהלת האופרה של מ. גולינקין ולמקהלת האורטוריה של פורדאוז בן-ציסי), הסטודיה לריקוד של מרגריט אורנשטיין, תזמורת הילדים של חביבי ועוד.
ב-1923 ניגשה למלאכת יסוד אקדמיה למוסיקה בארץ ישראל, היא מקימה בניין על המגרש שקנה אביה, ברחוב ברנר 18, ומסדרת בו אולם למוסיקה. את ''המפעל'' הבא של חייה, היא מארגנת בצורת קואופרטיב מוסיקלי בנשיאות הכבוד של הפרופ' דוד שור (שבא ארצה ממוסקבה) ובהשתתפות טובי הכוחות המוסיקליים שהיו אז בארץ. אחרי שלוש שנים התפזר הקואופרטיב. לוית תמשיך להחזיק את המוסד עוד מספר שנים מעטות בכוחות עצמה אבל בגלל חוסר כספים ובריאות רופפת היא תעביר את ניהול המוסד יחד עם חבר המורים למנשה רבינא.


עוד בנושא:

 

אין תגובות: