קסטנר

-
"להרוג את קסטנר" הוא סרט תיעודי אמריקאי, המתאר פרשה שהסעירה את המדינה בשנות החמישים. הסרט מנסה להבין איך זה שמי שהציל כל כך הרבה יהודים, לא זו בלבד שלא זכה במדינת ישראל להוקרה על מעשיו, אלא נרצח בה והוקע. האם מדינת ישראל מקבלת רק את היהודי החדש, שאינו מנהל משא ומתן כדי להציל חיים, אלא רק נלחם, ורצוי עד מוות.

עוד בנושא:
מרב מיכאלי מספרת על סבא.
מרב מיכאלי על הסרט במאקו
קסטנר לאמריקאים מתחילים NRG     

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בין סניף בנק למעיין - מסלול טיול בשבילי נחל ראש פינה ואתר השחזור של המושבה הישנה

-
תמונה
אהוד בנאי חוגג 70 ולכן יצאנו בעקבותיו בשבילי הוואדי המפורסם של ראש פינה. את הסיור הכי טוב להתחיל סמוך לבית העלמין של המושבה. רושמים בווייז: בית קברות ראש פינה. מחנים בצורה מסודרת ויוצאים לדרך... אהוד שבילה זמן לא מבוטל בין בתי האבן של המושבה העתיקה. מספר שבדיוק בנקודה הזו, בזמן אחר. פגש אותו נחמן פרקש, מתאגרף לשעבר, אסיר נמלט בהווה. ממש בכניסה לוואדי העניק לו פרקש במתנה את המילים לשיר ''יוצא לאור'' (מתוך: מהרי נא, 1996) '' אתה רואה את השביל הזה של הוואדי''? פנה פרקש לאהוד הצעיר. ''דע לך שהוא (השביל) ממשיך עד לצפת ומשם לחיפה ומשם הוא ממשיך על הים עד לכרתים, וגם בכרתים הוא ממשיך, ואתה תעלה עליו ותגיע בדיוק לאן שאתה צריך ותפגוש את מי שאתה צריך לפגוש...''. המילים המהדהדות ונגינת המפוחית הנפלאה של אהוד ילוו את צעדינו עת נצעד גם אנחנו לאורך תוואי הנחל. נלך בין עצי זית עתיקים, עצי שקד ותאנה ותוך כדי נקשיב למעיין המפכה שאולי גם הוא נתן השראה לשיר אהוב אחר, שמספר על אסתר, דמות מסתורית שיוצאת בכל בוקר ללקט בוואדי... ''על הבוקר היא
המשך לקרוא

מכתבי פיינברג וסיפור קצר על חמורים

-
תמונה
בית אהרונסון - מוזיאון ניל''י, זכרון יעקב כבר הרבה שנים שדמותו של אבשלום פיינברג מעניינת אותי. האיש הזה נולד בגדרה לזוג ביל''ויים. בגיל צעיר הוא נשלח ללמוד ב''כתאב'', שזה מעין ''חדר'' אבל בגרסה המוסלמית. שם הוא לומד ערבית וקראן. בהמשך, הוא נודד עם משפחתו בין יפו לחדרה ומשם לירושלים... עם השנים כשהוא מתחיל להתבגר, מתחילה לפעם בו אהבת הארץ ורצון עז לקום ולעשות מעשה. היינו, להיות אקטיביסט! כשהוקמה ב עתלית התחנה לניסיונות חקלאיים . פיינברג מיודעינו החל לעבוד בה כעוזרו האישי של אהרון אהרונסון . בין אהרנסון לפיינברג, הצעיר ממנו בשלוש-עשרה שנים, נרקמו יחסי ידידות קרובים מאוד! בעצם פיינברג שלנו יוצר קשר עמוק עם כל משפחתו של אהרנסון במיוחד עם שרה ורבקה לבית אהרונסון... מקריאה בכתביו מצטיירת דמותו של אבשלום כבעל נפש עדינה, פיוטית ורגישה, וכנראה שהיה גם ''פרנקופיל'' נלהב, משום שהושפע מאוד מתרבות צרפת, שבה חי כמה שנים. עיון במכתבי האהבה שהותיר אחריו מאפשרים לנו להציץ לעולמם האינטימי של זוגות אהבים בארץ ישראל באותה תקופה.
המשך לקרוא

מתחם בית המכס בשלהי תקופת המנדט - נקודת הדרכה בראש פינה

-
תמונה
1. עצור! גבול לפניך - (עם הקבוצה אפשר לעמוד בצל במגרש החניה בין בית המכס לתחנת המשטרה). פעם... מסע לארץ ישראל היה כרוך בסיכונים רבים!  האנשים שעברו כאן בתקופה שבין המלחמות. השאירו הכל מאחוריהם באירופה, כמו גם במקומות אחרים משם הגיעו יהודים ארצה . בדרך לא דרך, הם עלו ארצה, לפלשתינה. אותם אנשים נעו על הציר שעבר כאן, מצפון לדרום. מהנמל של ביירות לכפר גלעדי ומטולה או מדמשק דרך גשר בנות יעקב עד הנה. כל הדרכים הובילו ל ראש פינה , אם מושבות הגליל. הצומת שהייתה למרגלות הכפר ג'עונה , נקראה אז בפי המקומיים ''אום אל דורוב'', אם הדרכים . המבנה הזה (להצביע!) הבנוי מאבן מקומית (בזלת), היה בית המכס. כאן היה הגבול! מאחורי המבנה הזה נהגו לבדוק כל אוטומוביל שהגיע מדמשק או ביירות.  בית המכס בשנות ה-30 של המאה העשרים בית מכס, מעצם תפקידו הפונקציונלי, הוא נקודת מעבר. הוא נקודת ציון חשובה. קורים כאן דברים! נסו לדמיין באישון ליל חבורות של עולים לא חוקיים עוברים ממש כאן ליד. מתחת לאפם של הבריטים. אני מזכיר לכם, משנת 1934 ועד הקמת המדינה, קבעו הבריטים תקנות הגירה חמורות ואסרו על
המשך לקרוא