מדרסות בירושלים

 מדרסת אל צלאחייה - כנסית סנטה אנה

כנסית סנטה אנה הקתולית משקפת את המאבקים בין האסלאם לבין הנצרות בעיר.
הכנסיה נבנתה במאה ה-12 בידי הצלבנים, אך לאחר כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין הפכה למדרסה – ''אל מדרסה אל צלאחייה'' על שמו של מייסד השושלת האיובית במצרים ובסוריה.

חולשתה של האימפריה העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19 הביאה אותה להסכים לכך שהמדרסה תחזור לשמש ככנסיה.  במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכה הכנסיה שוב, למדרסה. אם עדיין לא התעייפתם מה''פינג-פונג'' הזה... אז מה שקורה הוא שלאחר המלחמה והכיבוש הבריטי חזר המבנה לשמש ככנסיה.

מסע חזרה בזמן מגלה לנו כי ביוני 1073, כאשר משתלטים הסלגו'קים על העיר ''בזהירות וללא שפיכות דמים'' כפי שמתואר במקורות האסלאמיים, הם לוקחים את השלטון מידי מושלה הפאטימי וכך הפכה ירושלים והייתה לחשובה שבערי ארץ-ישראל.
בעיר הקדושה היו שתי מדרסות. הראשונה הייתה, אמרנו, כאן! מדרסת אל-צלאחייה. אותה הקים צלאח א-דין ב''באב אל אסבאט'', (שער האריות)  בעבור השאפעים והשניה הייתה מדרסת ''אבו עקבה'' עבור החנפים.

אבן אל ערבי תלמידו של אלגזאלי, יליד ספרד. נוסע והוגה דעות מוסלמי, מדווח על קיומן של שתי מדרסות בירושלים, כבר בסוף המאה ה-11: ''פניתי אל מדרסת השאפעים בשער השבטים (באב אל אסבאט)... בכל יום הייתי נכנס אל המדרסות של החנפים והשאפעים... הגעתי אל ירושלים...ומצאתי בה שתי מדרסות. האחת מהן לשאפעים בשער השבטים, והאחרת לחנפים, מול כנסיית הקבר (''אמאמ כניסת אל קיאמה''), הידועה כמדרסת אבו עקבה''.

המדרסה השניה שהוקמה בירושלים, לפי אל ערבי, נמצאת מול כנסיית הקבר וכונתה ''מדרסת אבו עקבה''. המדרסה החנפית הייתה כנראה מול פתח הכנסיה. המבנה היחיד המתאים נמצא מדרום לכנסיה הוא ''מסגד עומר הקטן'' שנמצא ממש מול כנסיית הרוטונדה בכנסיית הקבר. הוא סמוך למדרגות היורדות מרחוב הנוצרים לחצר הכנסייה. (''עקבה'', عقبة   – מכשול. אולי רמז לגרם המדרגות).

בעקבות יסוד המדרסות של נט'אם אל מלכ, שכולן כונו על שמו, ''נט'אמיה'', נפתחו בכל ערי האימפ' מדרסות נוספות. בבגדאד לבדה נפתחו כחמש מדרסות. בדמשק הוקמה מדרסה חנפית. המדרסות היו למרכזים אינטלקטואלים רבי חשיבות. בצד הוראת מדעי הדת, למדו גם מתימטיקה, אסטרונומיה, דקדוק, בלשנות, לוגיקה, פיזיקה ורפואה.
כולן נבנו בפאר והדר רב. הקמת מדרסה הייתה מעשה פוליטי אך לא פחות מאשר מעשה דתי. היא כאמור שירתה את השלטת המגמה השלטת, האמונה הסונית על האסלאם, והן את יצירת סגל הפקידות הנאמן לשושלת. בד בבד הייתה הקמת מדרסה כמעין הכרזה על עוצמת השלטון ועושרו.
את תפקידם של הסלג'וקים בהחדרת מוסד המדרסה לעולם האסלאם, מסביר המזרחן קלוד כאהן: ''גם אם הרעיון לא היה חדש לחלוטין, יצרו (הסלג'וקים) מצב חדש, בעניין הרב שהיה להם, בהפצה נרחבת של מדרסות ובעזרה החומרית שהציעו לתלמידיהם מוריהם וספריותיהם. תוך זמן קצר... התכסה עולם האסלאם במדרסות''.
מבוסס על מאמר מאת  ד''ר שמעון גת בקתדרה