בין ירוחם למכתש רמון
״יָרַדְנוּ לִירוֹחָם לִשְׁתּוֹת פַּחִית שֶׁל צָהֳרַיִם
בַּמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי הַמְאֻבָּק…
הֵי הֵי כָּל הָעִנְיָן הוּא לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ קַר
בְּלֵב מִדְבָּר״.
בכל פעם כשאני עם מטיילים, בְּלֵב מִדְבָּר,
בואכה כביש מס׳ 40 בין מכתש ירוחם למכתש רמון אני נעמד מול הקבוצה ושואל בהתרסה מי
יודע איך אומרים מכתש באנגלית?
כמובן שאין לי כוונה לקבל תשובה אלא רק ליצור סקרנות ועניין בקרב המשתתפים כדי שיבינו
לאיזה אוצר ענק זכינו ולמה המכתשים שיש לנו בנגב הם תופעה ייחודית ובלעדית אך ורק למרחב שלנו.
ובכן, מכתש הוא Makhtesh גם באנגלית. זוהי כאמור תופעה ייחודית לארצנו הקטנה ולחצי האי סיני. גילוי
התופעה וההתעניינות המחקרית בעולם החלה רק בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת, כאשר קבוצה ראשונה מתנועת
הנוער של ״המחנות העולים״ ביקשה לחקור את הנגב. הם קראו לעצמם בשם "מטאטאי המדבר" ויצאו
למסע הרפתקאות מטורף בנגב.
במשך שלושה שבועות הם סיירו, חקרו והפכו כל אבן. לתוך המכתש הם הגיעו, ככל הנראה, מלמטה, מנחל רמון
המנקז אותו. הם צעדו פנימה והופתעו לגלות סלעים במגוון שלצבעים: ירוק, אדום, כחול...
בשנת 1945 חזרה לאזור מכתש רמון קבוצת צעירים נוספת, נועזת יותר. הם ביקשו לחצות לראשונה את
מרכז הנגב, ממצפה רביבים ועד לאום רשרש (היא אילת). החבורה כללה 14 סיירים צעירים אליהם
הצטרפו שני מלווים בדואים עם גמלים. אחד הסיירים היה שמעון פרסקי (לימים שמעון פרס ז״ל).
וכך כתב פרס ביומנו על המפגש הראשון עם מכתש רמון:
"ואדי גדול, המזכיר צורת אגם רחב בלי מים. משחק צבעים דמיוני
כמעט.
הרי טרשים חדים ומשולשי כובע, הרי סלעים, שגונם אדום לוהט ואדום חיוור, כחול עז וכחול רך, אפורים ואפרוריים, מתנשאים לגובה רב, כל אחד על פי דרכו הוא... עולם סגור והדוק, גדוש צורות
דמיוניות, המאפשר לקרני השמש לשחק את משחק הגוונים הנפלא".
המכתש,
כנראה ''היכה בהם'' וגרם תחילה לשמעון פרס וגם לאריאל אחריו, לכתוב שירה.
אם אתם מעוניינים לטעום
טעמו של מדבר ומן התענוג שיש בטיול אל תוך המכתש צאו למסלול יפהפה בנחל שועלים
הסמוך לירוחם.
המסלול הינו קווי ואורכו כ-5 ק״מ ב ל ב ד! מדובר במסלול קלאסי לחורף שמתאים במיוחד למשפחות מטיילות,
אוהבי לכת. רק לקחת בחשבון שמדובר בשטחי
אש של צה״ל
לכן, אם מטיילים במהלך השבוע חובה לתאם מול מרכז תיאום בפיקוד דרום -
089902511
יציאה למסלול לאורך סמ״ש אדום המתחיל מקצה רחוב רש״י
בירוחם, הולכים לאורך הערוץ העשיר בצמחייה מדברית טיפוסית (זוגן
השיח, יפרוק המדבר ועוד…) בהמשך תגיעו לגבים מרשימים, טרסות חקלאיות.
בחודשים נובמבר דצמבר אם תסתכלו טוב, תוכלו למצוא חלמוניות צהובות יפהפיות.
והנה אלטרנטיבה נוספת באזור, דרומית יותר... היכן שנמצא המכתש
הגדול מכולם! מכתש רמון!
מדובר בחוויה מדברית קלילה ומהנה המתאימה לכל המשפחה.
תחילה, שווה להצטייד בבקבוקי זכוכית ריקים ולרדת בנסיעה מהתצפית בדרך ״מעלה העצמאות״
המרשימה והמפותלת עד לשלט המורה לאתר המנסרה ניתן להמשיך עוד 500 מטר כדי לחנות ואז לחזור אל השביל לכיוון המנסרה.
מהמנסרה יש שלט שמכוון לחולות הצבעוניים. שימו לב לאורך הדרך יש סלעים עם מאובני צמחים.
את מה שאירע לו בין ירוחם למצפה רמון במסגרת ״מסע הבחירות״ יחד עם להקת קאריזמא.
פרסם אריאל בכתבה שהתפרסמה בעיתון קצר הימים, ''כותרת ראשית''.
הכתבה הוכתרה בכותרת "בצהרי היום" כשמו של המערבון המפורסם
בכיכובו של גרי קופר.
ולסיום, השורה שבה אריאל כביכול מצוטט איזה מקומית שאומרת:
״תראו את הגרי קופרים האלה קלינט איסטווידים, דימיקולו יענו בזים לשרב… הגיע הזמן שתוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב״
מדוייקת להחריד וקולעת בול לייחודיות האזור הזה שבין ירוחם למצפה רמון, תופעת המכתשים ואף
למהות חיינו בלבנט.
תגובות