רמלה

-
רמלה היא מעצמה קולינרית. שוק רמלה הוא רחוב אחד ארוך עם דוכנים עמוסי ממתקים, פיצוחים, פה ושם רוזטה תוצרת בית (מיץ שקדים), תבלינים וקטע קטן ושופע של ירקות בלדי - לוביה ארוכה מנוקדת, מלוחיה, שקדים ירוקים ולפעמים גם אבטיחי מחלול עם גרעינים שחורים גדולים וטעם מתוק-מתוק. בין הדוכנים פזורות חנויות של הכל בשני שקל, דוכני בגדים ודוכנים בהם נמכרות טיקות למצחן של נשים ענוגות, קטורת ריחנית ומיני קטניות וקמח חומוס המעידים כי בערבוביית התרבויות והקהילות לוקחת חלק נכבד גם הקהילה ההודית הגדולה המרוכזת בעיר.

מבט על העיר, סוף המאה ה-18

לינקים מעניינים:
בריכת הקשתות
קהילת הקראים ברמלה
אתר עדת הקראים בישראל
החומוס של חליל
עוד על רמלה...

רמלה שלא הכרתם...


תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מכתבי פיינברג וסיפור קצר על חמורים

-
תמונה
בית אהרונסון - מוזיאון ניל''י, זכרון יעקב כבר הרבה שנים שדמותו של אבשלום פיינברג מעניינת אותי. האיש הזה נולד בגדרה לזוג ביל''ויים. בגיל צעיר הוא נשלח ללמוד ב''כתאב'', שזה מעין ''חדר'' אבל בגרסה המוסלמית. שם הוא לומד ערבית וקראן. בהמשך, הוא נודד עם משפחתו בין יפו לחדרה ומשם לירושלים... עם השנים כשהוא מתחיל להתבגר, מתחילה לפעם בו אהבת הארץ ורצון עז לקום ולעשות מעשה. היינו, להיות אקטיביסט! כשהוקמה ב עתלית התחנה לניסיונות חקלאיים . פיינברג מיודעינו החל לעבוד בה כעוזרו האישי של אהרון אהרונסון . בין אהרנסון לפיינברג, הצעיר ממנו בשלוש-עשרה שנים, נרקמו יחסי ידידות קרובים מאוד! בעצם פיינברג שלנו יוצר קשר עמוק עם כל משפחתו של אהרנסון במיוחד עם שרה ורבקה לבית אהרונסון... מקריאה בכתביו מצטיירת דמותו של אבשלום כבעל נפש עדינה, פיוטית ורגישה, וכנראה שהיה גם ''פרנקופיל'' נלהב, משום שהושפע מאוד מתרבות צרפת, שבה חי כמה שנים. עיון במכתבי האהבה שהותיר אחריו מאפשרים לנו להציץ לעולמם האינטימי של זוגות אהבים בארץ ישראל באותה תקופה.
המשך לקרוא

מתחם בית המכס בשלהי תקופת המנדט - נקודת הדרכה בראש פינה

-
תמונה
1. עצור! גבול לפניך - (עם הקבוצה אפשר לעמוד בצל במגרש החניה בין בית המכס לתחנת המשטרה). פעם... מסע לארץ ישראל היה כרוך בסיכונים רבים!  האנשים שעברו כאן בתקופה שבין המלחמות. השאירו הכל מאחוריהם באירופה, כמו גם במקומות אחרים משם הגיעו יהודים ארצה . בדרך לא דרך, הם עלו ארצה, לפלשתינה. אותם אנשים נעו על הציר שעבר כאן, מצפון לדרום. מהנמל של ביירות לכפר גלעדי ומטולה או מדמשק דרך גשר בנות יעקב עד הנה. כל הדרכים הובילו ל ראש פינה , אם מושבות הגליל. הצומת שהייתה למרגלות הכפר ג'עונה , נקראה אז בפי המקומיים ''אום אל דורוב'', אם הדרכים . המבנה הזה (להצביע!) הבנוי מאבן מקומית (בזלת), היה בית המכס. כאן היה הגבול! מאחורי המבנה הזה נהגו לבדוק כל אוטומוביל שהגיע מדמשק או ביירות.  בית המכס בשנות ה-30 של המאה העשרים בית מכס, מעצם תפקידו הפונקציונלי, הוא נקודת מעבר. הוא נקודת ציון חשובה. קורים כאן דברים! נסו לדמיין באישון ליל חבורות של עולים לא חוקיים עוברים ממש כאן ליד. מתחת לאפם של הבריטים. אני מזכיר לכם, משנת 1934 ועד הקמת המדינה, קבעו הבריטים תקנות הגירה חמורות ואסרו על
המשך לקרוא

בית המדרש של ר' אליעזר הקפר?

-
תמונה
לאחר מלחמת ששת הימים, נערכו סקרים ארכיאולוגיים ברחבי הרמה, במהלכם איתרו מספר רב של כתובות ועיטורים שגילו עושר אדיר של ממצאים "יהודיים", אחד הממצאים החשובים ביותר הוא כתובת שנמצאה על משקוף אבן בתוך מסגד בכפר הסורי דאבוריה ששכן כאן עד 67.  בכתובת  רואים עיטור של שני עופות דורסים המחוברים ביניהם בנחש עם טבעת וביניהם כתוב בכתב עברי "זה בית מדרשו שהלרבי (של רבי) אליעזר הקפר".  משקוף הכתובת מוצג כיום לא רחוק מפה, במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין. הממצא המדהים הכה בעולם הארכיאולוגיה והותיר רבים מהם פעורי פה. האם זוהי הוכחה חד משמעית על  קיום חיים יהודיים בגולן? האם יתכן  שרבי אליעזר הקפר   תנא  שאמרותיו חותמות את אמרות התנאים ב מסכת אבות  חי כאן בכפר דבורה שבגולן? האם זהו בית מדרשו? כפי ששמתם לב, כאן בגל החורבות הזה, רב הנסתר על הגלוי. ייתכן ור' אליעזר פעל ולימד כאן. יתכן שזהו רק בית מדרש על שמו של ר' אלעזר? יש כאלה המשייכים את ר' אלעזר הקפר דווקא לעיר לוד. מכל מקום, עיון באמרותיו יכול בהחלט לשייך אותו דווקא לנוף ולהתרחשות הגולנית  וכך מופיע ב אבות דרבי נתן
המשך לקרוא